אתר החברה

 

והפעולה החכמה ביותר עבור כל אחד מהצבאות הייתה לנקוט מתקפה חזיתית. מפקד צבא חכם, עם זאת, יתחשב בגודל צבאו, גודל הצבא שמנגד, מידת העייפות של חייליו, המורל והמוטיבציה שלהם, וכן הלאה. הפעולה החכמה בפועל, במגבלות היכולת

 

והאמצעים, עשויה להיות לעתים קרובות דווקא מתקפה מן האגף או נסיגה שתוביל את האויב למקום נוח יותר ללחימה עבור צבאו של המפקד החכם. ההתחשבות במגבלות היכולת והאמצעים מאפשרת להגדיר אדם מסוים חכם, גם אם כמות הידע הרלוונטי העומד לרשותו או כושר הניתוח שלו מוגבלים, כל עוד הוא נוקט פעולה הממצה את

 

היכולות שכן עומדות לרשותו בהקשר המסוים בו ידע ויכולות אלו נדרשים. כך, לדוגמה, ילד בבית הספר היסודי, אך מבין כיצד לכלכל ענייניו בתבונה בהירארכיה הכיתתית, ובאיזה מידע לשתף או לא לשתף את חבריו, מוריו והוריו עשוי להחשב

 

חכם, גם אם אינו מסוגל לנהל בתבונה מפעל לייצור בקבוקים או להוביל אוגדת שריון לקרב. הוגים לאורך כל הדורות ניסו לעמוד על המקורות החשובים ביותר לחכמה. על רבים מקובל כי אחד המקורות העיקריים, הקיים כמעט אצל כל אדם חכם, הוא הניסיון - הצבירה ההדרגתית של מידע רלוונטי על תחומי פעולה רבים

.

תרומתו העיקרית של הניסיון לחוכמה היא בכך שהיא מאפשרת לאדם בעל ניסיון לפעול כאילו עמד לרשותו מידע רלוונטי, גם כאשר המידע הרלוונטי העומד לרשותו דל יחסית. כך, לדוגמה

,



כאשר שוקל בעל מפעל אם לייצר מוצר מסוים ובאיזו כמות, ניסיון העבר יכול ללמדו אם בני אדם נטו בעבר לצרוך מוצר מסוים ובאיזו כמות. כך, אף שלא עומד לרשותו מידע רלוונטי כלשהו ביחס למוצר הנבחן, ניסיונו במוצרים דומים ובתכונות אנושיות כלליות יכול להתברר לעתים כרלוונטי להצלחת החלטותיו גם בנוגע למוצר זה

.



מקור עיקרי נוסף, המקובל אצל רבים כמקושר לחכמה, הוא יכולת לחשיבה היקשית והיסקית. יכולת זו מתבטאת בעיקר בהסקת היקשים או מסקנות רטרודוקטיביות נכונות מהמידע הרלוונטי שלוקט או שנצבר בעקבות הניסיון. בעיני רבים, שני מקורות אלו מקושרים. כלומר, חוכמה היא היכולת להקיש היקשים ולהסיק מסקנות באופן שיטתי ועקבי מנתונים רלוונטיים שלוקטו או נצברו

.



תפישות אחרות של חוכמה מדגישות את חשיבותן של תכונות אחרות, שקיומן יביא לכך שהחוכמה תיקנה בלי צורך בניסיון או ביכולת היסקית והיקשית. בחלק מן הדתות, ישנה אמונה כי חוכמה היא מתת אל, המוענקת לאנשים מסוימים בזכות תכונות אחרות בהם הם מחזיקים. לפי ספר בן סירא, למשל, החוכמה מוענקת על–ידי האל בהתאם למידת ה"צדיקות" של אדם. לפי אמונות נוצריות ויהודיות שונות, מוענקת החוכמה לבני אדם מסוימים מראש או על בסיס התנהגות מסוימת בחייהם

.



תפישה רווחת רואה בחוכמה דבר שניתן לקנותו באמצעים מיסטיים. כך, לדוגמה, גורס קונפוציוס כי החכמה האצילה ביותר נקנית באמצעות "השתקפות" ואילו אפלטון, הבודהיזם וההינדואיזם גורסים כי החוכמה או ידיעת האמת נקנית באמצעות חשיבה והתעמקות טרנסטנדטלית, או שחוכמה הנקנית בניסיון ובאמצעות כלי היקש והיסק מובילה אדם חכם למסקנה כי יקנה חוכמה נוספת אם יעסוק בחשיבה והתעמקות טרנסטנדטלית כאלו

.